יום רביעי, 21 בינואר 2015

ערב חזנות והצדעה לצ'יץ'

מכון תל אביב לחזנות מציג: מצדיעים לצ'יץ' בקונצרט חזנות ושירה בהיכל בית הכנסת הגדול 


הזמנה אישית וגם הקהל מוזמן
הכל בגלל שולה. בעצם הכל הודות לשולה שככה עברה לה פעם ראשונה בחנות ושאלה אותי כמה דברים אחרי מכירה פומבית של דוד בן עמי אנדרס כשבעלה שמואל מחכה ברכב וכדרך אגב אמרה לי שביום חמישי בערב יש ערב חזנות לצ'יץ' ואני גם מוזמן' והארוע מתקיים בבית הכנסת הגדול באלנבי ואפילו בהמשך שלחה את ההזמנה במייל לערב פתוח שכולו חזנות וחזנים והוקרה לשלמה להט צ'יץ' ז"ל שהלך לעולמו ערב יום כיפור והנה כבר יש מצבה ויום חמישי בערב שעה שמונה ויש מופע מכובד.
ללכת לבד לערב כלשהו זה מבאס, אז ניסיתי בדרכי הפשוטה והלא מתוחכמת לסחוב כמה אנשים והאמת נחלתי כשלון חרוץ. כשלון חרוץ והאח של הפסד יתום ותבוסה צורבת זה דבר לא טוב, אבל תדעו שתמיד האשם הוא ביוזם. אם למשל הייתי פונה לאילנה שמש שם בדוי, או לנונק בורשטיין או לפרופסור דודי שוורץ המשפטן, בטוח שהם היו מגיעים ומודים לי ולא כמו אליעזר, אלון, אפי, פעמיים דני, מינה אחת יחידה וחגיק שאמרה שתמסור לבני, ואפילו לא מיכל וניר הילדים שלי. אסור לסמוך על אנשים רצינים שתמיד יתנו לך הסבר מתומצת וסביר למה הם לא באים, והנה כבר טיפונת לפני שמונה ואני על מדרגות בית הכנסת הגדול באלנבי, המקום הכי מרכזי בתל אביב לפחות מבחינתי. היה ממש קר ומאד רטוב ואני לא לבד ויש הרבה אנשים, בעצם המון והאולם מפוצץ למרות שלא הייתה שמירה בכלל. השם ישמור על הקהל הקדוש אוהב החזנות. מסביב לבית הכנסת אנשים עושים חיים בבילויים נהדרים. תל אביב אשכרה עיר ללא הפסקה. מוטו מימי צ'יץ' ששורד וגם נושם וגם אמת.


להגיע בזמן או לפני הצלם?
אז התיישבתי לי ככה די בסוף ואפילו בכסאות הבודדים בסוף בסוף ומעבר לשורות הספסלים מעץ הרגילים והנוקשים והאנשים ממשיכים לזרום בגשם ולהגיע ומכל הסוגים והצבעים. חרדים לגמרי על חצרותיהם וסגנונם, כיפות סרוגות עם קוטר כיפה משתנה וככה גם זווית ההטיה, חילונים גמורים עם כיפות מהדוכן שבצד, פרופסור אחד ואפילו כמה הזויים קבועים שאתה רואה אותם בהרבה מקומות ואפילו ביום. כן אפילו אבא של גבי מזרחי עם הג'ינס והתיק גב והקוקו והשיער הלבן וזה מהפוסט על שפוץ ובניו. והנה אפילו שולה ובעלה עם הלבוש החם והמטריה והסדרן עם היד והאצבע לכיוון מעלה מראה לשולה וידריך את הכיוון השני לעזרת נשים עם היציע לבנות יחד עם זיוה להט ועוד משפחה ובכלל נשים תמיד למעלה ועל הגובה. שמואל בעלה של שולה ואני יושבים ממש ביחד למרות שזו הפעם הראשונה שלנו שאנחנו רואים את הלבן בעיניים ולשנינו כיפות לבנות מהארגז שבכניסה והוא מסביר לי שגם הם מהמקדימים לארועים, ואצלם במשפחה היו מגיעים לחתונה לפני הצלם, שזה באמת הכי מוקדם ואני חשבתי שלפני החתן והכלה כמו ההורים שלי זה הכי מוקדם. תמיד יש קודם וכדאי שתפנימו.
אז הנה כבר המשפחה ודן להט הבן ואפילו רון החולדאי נכנס, ואפילו אני רואה את איצ'ה שלנו ולוחץ לו היד לדוד שלנו יצחק אלרון שחגג 90 חמסה חמסה והוא גם חבר של צ'יץ' והמשפחה וגם היה גזבר העיר במשך כל הכהונה של צ'יץ', והנה הערב מתחיל ויש מקהלה אמיתית, וחזן צבאי והערב עוד צעיר והאקוסטיקה נהדרת וזה נכנס לאוזנים וגם ללב ובמיוחד לנשמה.

צ'יץ' וחזנות
מנחה הערב מסביר על הערב והרעיון והביצוע ולמה צ'יץ' ראוי לכבוד הזה כמי שאהב חזנות, ותמיד עזר ככל שניתן לתחום הזה ותמיד היה מבין ואוהב חזנות וחזנים, והנה כבר דודו פישר מרטיט בקולו ומספר על צ'יץ' שהיה דומע ודומע ללא סוף במיוחד בשירי היידיש ותמיד ידע אם היו מקצרים, פוסחים וגונבים חלק או בית בשיר, והנה נכנס באיחור מתוזמן כבוד הרב הראשי לשעבר הרב לאו שליט"א והיום הוא שוב הרב של תל אביב, שאפילו חיתן את אחותי אראלה, ואני לא יכול מלחשוב על דברים אחרים ונוספים, כי רק צדיקים גמורים וחלוטים ממש כמו התה מסוגלים לצנזר מחשבות, והוא הרב יסביר בהמשך בדרכו על הדרך המשותפת עם צ'יץ' בעבר וכיצד אותו צ'יץ', היה בעצם יותר ישר ואמין מכל סרגל, עם תפיסת עולם מלאת ניגודים של ליברל שיזם את עצרת השלום עם רבין, ובכלל נאום נאה כפי שהוא יודע לתת במופעי המונים ובמיוחד לקהל חצי חילוני, כי חרדים אמיתיים הרי לא סופרים רבנים ראשיים ואפילו לא לשעבר ויש להם את הסיבות שלהם כי הם בעצם מינו אותם וכעת שיעבדו קצת.
רצף החזנים עם המקהלה היה ממש נהדר. אני לא מכיר שמות אבל כולם ובקולם ממש טובים. כן קראתי על הרשטיג ושטרן וברור שדודו פישר והפסון ומלבד החזן הצבאי ששומר על כושר עם כומתה אדומה? וכנפי צניחה, הרי ששמתי לב שכל השאר עם חליפות שלא מסתירות את תיבות התהודה הלא קטנות והנה רוב הסיפור על הקולות החזקים ומאיפה הם יוצאים, למרות שהשכן שלנו מרדכי בן שחר האבא של ירון היה כמעט תמיד די רזה וחטוב אבל עם הבריטון הכי טוב שהכרתי בסביבה לפחות של סוקולוב וליד קולנוע פאר.
מהבית שלנו, אני זוכר כמה תקליטים ובהמשך קסטות של חזנות וחזנים וגם כאלה ששרו ללא תואר ושמות כמו סירוטה, בן ציון ויטלר, משה שטרן, רוזנבלט, קוסוביצקי וברור שדודו פישר נהדר. מי אמר שג'ו עמר לא בסדר? האם חזנות זה רק לאשכנזים? מי זוכר את חיים חזן מהפועל תל אביב? חזן האוירון זה לא בבית ספרנו וסליחה.
גשום וקר באלנבי אבל יש חיים ותוסס

הר סיני 5 פינת אלנבי 108 - בית מני צילם אמנון יצחקי אתר VTLV

אלנבי 110 פינת אחד העם 23 - בית הכנסת הגדול צילם אמנון יצחקי אתר VTLV

סביבת בית הכנסת הגדול באלנבי שטראסה ובית הקפה של לושי
סביבת בית הכנסת הגדול מוכרת לי ביותר אבל בשעות היום. מעולם לא הייתי בתוך בית הכנסת הגדול אלנבי 110 בשעות הלילה. ביום כן אבל לא בשביל להתפלל, כי בתפילות יש חזקים וטובים ממני. ברחוב הר סיני 5 פינת אלנבי 108 (בית מני) ממש מול המדרגות של בית הכנסת הגדול פעל במשך שנים בית קפה, בו היו נפגשים סוחרים מכל הארץ בתחום המטבעות מדליות שטרות ובולים. יום שלישי היה יום שוק והיו מגיעים סוחרים, אספנים ומשקיעים משועממים לקנות ולמכור. בית הקפה הזה היה מפלטם וזכורה לטוב בעיקר אחת הונגריה חמודה ודי זקנה בשם לושי שתמיד אמרה שהייתה עושה לי הרבה דברים אם רק הייתה יותר צעירה ואני טיפה יותר גדול. כן היא לא התבישה מכלום והייתה מתוקה וחמודה אפילו בגיל 70 וזה היה לפני יותר משלושים שנה. מי מכיר את לושי ההונגריה מבית הקפה שצמוד לצילומי בורכוב? הקליינטים בבית הקפה הזה היו נוראיים והיא תמיד נזפה בהם שיזמינו או פשוט ילכו לעזאזל והם בשלהם לא להזמין ולא לעזה. ברור שהיו גם כאלה בסדר שהזמינו ושתו ואפילו אכלו משהו מהמעט שהיה ניתן, ותמיד כשבאתי לשם לראות את הפישמנים, סאלק, מוישה, שלמה ואפילו את רנן היא לושי ההונגריה זרחה לקראתי. האם זה נכון שבהונגריה הבנות הולכות ללא תחתונים?
סביבת בית הכנסת מלאה בחנויות מהתחום שלנו. המוהיקני האחרון ששם הוא שלמה פרץ נ"י ממונטיפיורי 24 שקונה הכל. פעם היו שם מאיר אהרוני בחנות קטנה ברחוב הר סיני, המכילה מקום בודד לבן תמותה חי אחד, משהו מחדרי האיקסים. ממול החנות של הבולגרי מרסל הבדלה ז"ל, הבולאי מרומניה לופוביץ אדי, ובטוח שעוד שכחתי ואני כרגע מדבר רק על הסביבה במרחק של  פחות ממאה מטר, כי ממש לא הרחק יש את מרתף הבולים באלנבי 94, ואת גלעדי במספר 76 והיה את זיידמן כפול שניים, שפר וגם א. שניבוים, אורי שליט, הוד ההודי, ובטוח שהיו עוד וכולם מתמקמים להם במקום עם תנועה ואנשים חיים המסוגלים לשלם כסף.
ועוד על בית הכנסת הגדול באתר VTLV סיפור בית הכנסת - מאת שולה וידריך

גלויה מפעם צבועה ידנית מאוסף הדי אור רחוב אלנבי עם בית הכנסת הגדול שנות העשרים?

הפוגה עם הסבר קצר וגם ספר היובל במאה ש"ח וזה רק תרומה
אז חזרנו לתוככי בית הכנסת שיש בו כעת מופע נהדר ורון החולדאי שמעולם לא ענה לי על שום מכתב באופן ישיר ואישי בניגוד לשלמה להט, כבר מברך ונחפז לדרכו כי יש לו חופה וקידושין או שפשוט לא הבנתי את הרון הזה, שגם בלילות גשומים טס לו בשלושים אלף רגל אבל ללא ליווי וממש סולו אמיתי.
באחת ההפוגות באותו ערב קיבלתי הסבר קצר וממצה משולה וידריך על מבנה בית הכנסת שכמו כל דבר בן כמעט מאה שנה עבר שינויים ושיפוצים לא משהו ויש מצב שהעסק הולך לקראת שימור. והנה מה שאומרת שולה על רגל אחת.
"בניין בית הכנסת הגדול מוכרז כבניין לשימור. הוא עבר כמה שלבים עד למצבו היום וכמעט לא נותר זכר מן המבנה המקורי משנות העשרים. בשל מצבו הפיזי שהתדרדר במהלך השנים, הוחלט בצוות שימור של עיריית תל אביב לשקמו. כשלב ראשון בתהליך שיקום המבנה , נערך תיעוד היסטורי ופיזי. אני עורכת את התיעוד ההיסטורי. מטרת התיעוד, איתור מידע מקיף ככל הניתן המאפשר החלטה לעתיד כיצד לשמר את המבנה. העבודה רק החלה, את התיעוד אני מכינה בשיתוף עם אדריכל שמכין תיק פיזי של המבנה, הכולל מדידות, בדיקת חומרי בנייה, ותכניות מקוריות . העבודה רק החלה כך שרק בעוד מספר חודשים יוחלט כיצד לשקם את בית הכנסת. אין ספק שבית הכנסת הגדול הוא נכס בעל חשיבות לאומית מבחינה היסטורית ואדריכלית, כשהכוונה לאדריכלות שמסתתרת בתוך קוביית העמודים. לאחר שנים שהיה סגור ומסוגר החלה רוח חדשה לנשב בו בזכות הנשיא והיו"ר שלמה פיבקו, בחור צעיר ונמרץ, שפתח את בית הכנסת לפעילות חדשנית הפונה לכל הקהלים" ותודה לשולה וידריך.

תל אביב-יפו מדליה להענקה רשמית, תשל"ג 1973 

תל אביב, העיר העברית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה החדשה, מאוחדת מבחינה מוניציפאלית עם העיר יפו ושמה הרמי הוא תל-אביב-יפו. העיר היא בראש ובראשונה המרכז הכלכלי של המדינה. היא גם מרכז לארגונים חברתיים ומדיניים, ולמוסדות תרבות, אמנות ובידור.
פני המדליה במרכז, למעלה, סמל תל-אביב-יפו. למטה, כתובת בעברית "תל-אביב-יפו", ומימין שם העיר באותיות לטיניות. על השפה, הפסוק "עוד אבנך ונבנית" בעברית ובתרגום לאנגלית, וציון המקור בשתי השפות "ירמיהו ל"א, 4".
גב המדליה בפנורמה מסוגננת של תל אביב-יפו נראים מגדל שלום, מלון הילטון, מוזיאון תל-אביב, האצטדיון לכדורסל, בית הכנסת המרכזי, היכל התרבות, תיאטרון הבימה ואוניברסיטת תל-אביב.
עיצוב פני המדליה – רוטשילד את ליפמן (רולי). גב המדליה – האחים שמיר. גלף קרצ'מר. מיטבעה קרצ'מר.  

צ'יץ' שלי
משך כל הערב עלו וצצו לי דברים בהקשר של צ'יץ' ותל אביב שלי וזה בהחלט פרק משמעותי אבל היום רק לטובה. צ'יץ' שלי זה קודם צ'יץ' של אותם חסידי אומות העולם שחיו בישראל וגם בתל אביב יפו. מבחינתו זה דבר מוצנע וככה בחייו וככה משפחתו גם היום. אני לא חושב שהיום זה הזמן להצניע זאת כפי שאומר לי דני רוגובסקי ידיד של צ'יץ' וצ'יצ'ה. צ'יץ' היה האישיות הציבורית הראשונה שעשה הכל למענם בלי לשאול ולבקש מגופי הממשלה. העיריה והוא יכלו ועשו למענם המון ויש לי פוסט על זה. למה אני אוהב את צ'יץ'?

הדבר השני הוא נושא המדליות התל אביביות המעידות על זה שלצ'יץ' והבלורית, לא היה בכלל אגו נפוח והראייה הנהדרת מבחינתי ששמו של שלמה להט נעדר מכל אותן מדליות עירוניות ושלא כמו בערים אחרות שם ראש העיר חתום בגדול עם השם והתואר. אגו במדליות זה נורא בעיני וסליחה מכל בעלי האגו בערים האחרות ויש רבים.
הקהל כבר ספוג בחזנות ובשירה היפה ונזכור ששלמה להט אמר תמיד בלהט שהחזן לא שר כי אם מתפלל, והנה שי פירון מברך בחן ובחוכמה ומעיד על צ'יץ' ז"ל וגם על הרב לאו שליט"א, שהם בדרכם ידעו לספר סיפור והצליחו להביא קהל לידי הקשבה. מי שיודע לספר סיפור כבר עשה חצי ממלאכתו כאיש ציבור, ונדמה לי שהשי הזה גם בסדר ומהרבה בחינות. סיכם את הערב בתודה נרגשת וכנה ובסיכום נאה ויאה דן להט שהבטיח לעזור בדרכו גם לבית הכנסת וככה גם לאותם חזני צלילי הזהב. אחלה ערב ואחלה צ'יץ' זכור לטוב.







עזרת נשים על הגובה


כבר לילה באלנבי

דן להט מודה ומברך וגם מבטיח


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה