יום שלישי, 8 במרץ 2016

גולדה מאיר שאני אוהב - יום האישה הבינלאומית 2016



אני אוהב את גולדה מאיר. אפילו אחרי מלחמת יום כיפור הנוראה, אהבתי אותה ואולי קצת פחות ובכל זאת אהבתיה. יש לי כמה סיבות ממש אישיות ואני יודע שזה ישמע קצת מוזר, אבל אהבה זה דבר מוזר ואין בו תורה סדורה. 
גם אמא שלנו אהבה את גולדה מאיר ואולי מפני שגם לה קוראים גולדה. תמיד ניתן לעשות מגולדה כל מיני קיצורים נחמדים כמו גניה, גולדי, זהבה ואפילו גנופופה. היה לנו בבית את הספר שלה חיי ובאנגלית. כנראה שהתמונות באנגלית יותר מוצלחות.
בצבא ההגנה לישראל הכרתי את הנכד של גולדה. קוראים לו אמנון והיום הוא פרופסור בתחום המדעים המדויקים. גם אז היה מאד מוכשר והיה דימיון חיצוני לגולדה. לאחרונה ובשל הפייסבוק אני מכיר עוד נכד בשם גידי שבמקרה הוא אח של אמנון והוא מוזיקאי מוכשר. היה נהדר לשמוע את צלילי העוגב שהפיק בכנסיית עמנואל.

 את התמונה של גולדה ציירה גלי שנקר. אבי אבנר הוסיף והרחיב :
גלי שנקר - אמנית רב-תחומית.
גלי גדלה, חיה והתחנכה באורוגוואי, ישראל ואנגליה. מגיל צעיר גילתה עניין ומשיכה לאמנות, לבד ולצבע. באורוגוואי סיימה בהצלחה לימודי גרפיקה ועיצוב. באנגליה - למדה אמנות בסאן-מרטין - מהמובילים בתחום בעולם. גלי משתמשת במגוון רחב של חומרים ויצירותיה עשויות בטכניקות מעורבות על בד - אקריליק, שמן, קולאז'ים והדבקות של חומרי נייר ופלסטיק, עפרונות, פחם ועוד.
גלי הציגה במספר תערוכות ברחבי העולם - בין היתר באורווגוואי, אנגליה וגרמניה. בישראל הציגה בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד. 
פרטים וגלרייה מיצירותיה ניתן למצוא באתר הבית שלה

גולדה מאיר, בתקופת היותה ראש ממשלת ישראל, נהגה לארח במטבח ביתה את השרים הבכירים, לצורך פגישה פחות פורמאלית ולדיון מצומצם בעניינים בינלאומיים ובענייני בטחון.
גולדה נהגה לחלק לאורחיה פרוסות עוגה, אותה היתה אופה במטבח מבעוד מועד.
היצירה מתכתבת עם דימוי האשה במטבח הבית, שעה שהגבר יוצא לעבודה. עבודתה של גולדה מאיר, חלוצה בתחומה והראשונה להתמנות ראשת ממשלה, הינה פריצת דרך מחד ומאידך מחזירה אותנו למטבח של גולדה האשה, זו שמבשלת אופה וחיה את חייה כמו כולנו בעצם.
גלי שנקר, שגדלה והתחנכה באיזורים שונים בעולם, מוצאת בגולדה מאיר דוגמא לפריצת דרך נשית מבלי לזנוח את הפשטות והשוויון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה