יום שלישי, 1 במרץ 2016

מאפו בן יהודה וגורדון נפגשים ומעלים זכרונות

February 28    2016
אמנון יצחקי מאתר VTLV מביא תמונה תמימה מבן יהודה פינת רחוב מאפו. אמנון לא זוכר מאיפה הוא השאיל את התמונה וזה אפילו יותר מעניין כשאין מידע מבלבל וניתן להמציא עובדות. תמונות שכאלה מצליחות לעורר בי כמה דברים שנרדמו ופתאום צצים ועולים ואין לי שליטה עליהם. חלק חושבים שהתמונה מכוערת כי ככה נראית להם הסביבה ואני טוען שבכל כיעור יש יופי והדברים שאתה זוכר קובעים את ההתרשמות. רבים גם לא מבינים למה זה בכלל מעניין להתעסק בדברים מפעם שלא מזיזים כבר לאיש ואין להם שום משמעות להיום. להם אני עונה שכל אחד וריגושיו הוא ואני מבטיח לא להטרידם בעניני האח הגדול ועוד דברים הרי גורל מעודכני ריאליטי.
את הקטע הזה של רחוב בן יהודה מהפינה של מאפו ועד לרחוב גורדון עם מלון דבורה והפרחים של רונן התחלתי להכיר במעט, רק בתקופת התיכון כלומר 1975 לערך. עד אז לא הגעתי לשם כי ככה זה כשלא מאבדים כלום. היום אני מכיר כמעט כל אבן בסביבה וחלק מהעוברים ושבים וגם כאלה שלא ישובו לעולם.
התמונה שלנו מצולמת מרחוב מאפו פינת בן יהודה ונראה לי שמדובר בשנות השבעים המאוחרות ואולי אפילו תחילת שנות השמונים. נראה לי שזה צולם ביום שבת בשל הנסיעה של הרכב הפרטי בצמוד למונית השירות בנתיב הציבורי. השלט של אולמי רות ממש מדליק וככה גם הצבע שלו ושל מונית השירות (פורד טרנזיט) של קו 4 עם הפס הצהוב.




רחוב מאפו שהיה פעם רחוב הגליל היווה את הגבול הצפוני וההיסטורי של שכונת תל נורדוי הצפונבונית הראשונה של תל אביב. בית מרקחת הגליל משמר את השם וזה בית מרקחת נחשב ואני מעדיף את מושנזון במספר 83 כי הכרתי גם את האבא וגם את אילן מהסרטים.
הצייר זריצקי גר בבן יהודה פינת מאפו 18 ויש לוחית הנצחה וזה המקום ממנו מצולמת התמונה לדעתי. שושנה דמארי שרה את שירו של אלתרמן "צריך לצלצל פעמיים וכתובתי הגליל מספר 2" הצמוד לצד השני ולרחוב הירקון ולים. מי יודע למה מצלצלים פעמיים? פעם הסבירו לי ולכן אני יודע. ד"ר ליטה קנדל גרה במאפו 11 פינת בן יהודה בבניין בו גרו גם אנט ואריה דולצ'ין מהסוכנות. עם ליטה אני אני מדבר על כל העולם ואחותו. ולא משעמם לנו.
ד"ר ברגר רופא המשפחה שלי במכבי נמצא בבן יהודה 82 ממש צמוד לאולמי רות של פעם ולמקווה. הייתי שם (באולמי רות ולא במקווה) לפני המון שנים בחתונה של חגיק ובני גרינברג שהתחתנו ממש צעירים.
אליסה בניש גרה עם משפחתה בסמולנסקין שזה ממש צמוד לבית הכנסת שיבת ציון. אני זוכר שהייתי שם עם יעל וגלי. המסעדה האיטלקית הסמוכה ארנסטו היא נהדרת וחדשה יחסית בסביבה.
גם כרמלה ביתנר שלמדה איתנו בתיכון גרה ממש שם ובצד המספרים הזוגיים ליד החנות מזכרות של ויצ"ו או משכית.
ממש ממול כלומר בבן יהודה 81 ממול ובצד השני וליד השופרסל הראשון הייתה חנות העתיקות של קאופמן שאפילו פירסם ספר נחמד וצהוב באנגלית על מטבעות יהודים. זה לא ליאו קדמן קאופמן המפורסם שגר ברחוב של"ג כי אם קאופמן אחר שהיה סוחר עתיקות. מעל החנות שלו שהייתה צדדית ואחורית גרה מורה מיתולוגית ומשונה לעברית. זו הייתה מורה פרטית שלימדה המוני תלמידים לפני בחינות הבגרות. קוראים לזה חיזוק והמורה הזו הייתה אקזמפלר יחידאי. עברית מיוחדת בפיה ולבעלה קראה אישי. באתי אליה להתחזקות והיא ישר קלטה שתחביר זה לא בעיה וניקוד לא אדע לעולם והיא צדקה לחלוטין. אני זוכר אותה עובדת בשעות לא סבירות כשהיא עטופה שמיכות וסוודרים ובעלה כלומר אישה, אמון על שמירת הכסף בזולה מוסלקת. מי זוכר אותה ואיך קראו לה?
האמת שיכולתי להמשיך עם הדבר הזה לפחות עוד עמוד, אבל נראה לי שהגזמתי אפילו כלפי עצמי.

2 תגובות:

  1. לידרמן, יוצא לי מדי פעם לקרוא. כיף . keep on. איל פלג

    השבמחק
  2. הי איל פלג ואם זה אתה עם התקליטים אשמח לשמור קשר. 0522538831
    תודה

    השבמחק